יומן טיול משפחתי לשוויץ וגרמניה אוגוסט 2011

11.8 מי שחלם וכמעט נהרס לו החלום או טיול משפחתי שכמעט ולא היה

 יום חמישי  11.8.2011 שעת ערב בביתינו בקריות.אריזות אחרונות של המזוודות בנסיון לעמוד בלוח הזמנים הקשיח .בימים אחרים ,בכל פעם שהיא מאחרת היא אומרת "אז איחרתי קצת , זאת לא טיסה"...
 

   בכרטיסי העליה למטוס שהדפסתי עוד בבוקר לאחר צ'ק אין באתר של אייר ברלין כתובה השעה 04:10 כשעת פתיחת השערים כלומר נמריא לקראת 5:00.מביתינו לשדה התעופה , שעה וקצת נסיעה דרך כביש 6.המיניבוס הוזמן לשעה 23:30 בתקווה שלקראת חצות נצא לדרך.בהרכב שלנו ,עם כל הציוד אפילו בקאיה קרניבל המשפחתית אין מקום לכולם ולכן שכרנו שרותי הסעה(500 ₪ לכיוון).המיניבוס מגיע בשעה הנכונה ועוד לפני חצות אנחנו יוצאים לדרך אמא ,אבא ,ניצן בת 16 , עומר בן 13 , נופר ומאור בני 9 וסבתא בת 72. אני שואל בתמימות את הנהג – דרך כביש 6, נכון? הוא אומר שאין לו אישור (מה שאומר שיש לו בעצם בוס קמצן) ושבשעה כזאת של הלילה כביש החוף פתוח לגמרי וזה לא יקח יותר זמן אם ניסע משם.

הנהנתי בראשי וציינתי בפני כולם שזה בסך הכל כיף לא לנהוג ולחוות את הנסיעה בכביש הכי יפה בארץ (הכביש לנתב"ג כמובן) כנוסע בלבד. אף אחד לא עצם עין וכולם היו דרוכים לקראת המפגש עם המוני בית ישראל ביום הכי עמוס של הקיץ בתור הבלתי נגמר של בידוק המזוודות בנתב"ג.

   הנסיעה אכן זרמה עד שהגענו למחלף אולגה שם היה עומס תנועה שגרם לנו להזדחל לאיטנו לכיוון נתניה.אני מציץ בנייד שלי ,נכנס לאתר של רשות שדות התעופה וחשכו עיני.זמן ההמראה של הטיסה שלנו רשום באתר 3:55 כלומר הטיסה הוקדמה בשעה!!! הפקק גם הוא הפך להיות בלתי נסבל והיו רגעים ארוכים שעמדנו בלי נוע.בשעה ועשרים דקות עברנו את הדרך שבין מחלף אולגה למחלף חבצלת בואכה נתניה.זה 7 דקות בנסיעה רגילה אבל לא כשמשפצים את הכביש . מרטנו כבר את כל השערות שעל ראשינו , ניסינו להשיג טלפונית את רשות שדות התעופה , כלום.10 חודשים קודם הוזמנו כרטיסי טיסה תשעה חודשים קודם הוזמנה לינה והנה פקק אחד קטן ובוס אחד קמצן כמעט מצליחים להרוס הכל.....

כשהגענו לשערי נתב"ג השעון הראה 02:45 וזה אומר שיש לנו עוד שעה וקצת עד להמראה.פרקנו את חצי הבית מהמיניבוס העמסנו על עגלות ,ענינו לחמותי בפעם ה 13,207 על השאלה " לא שכחנו כלום?"  והתקדמנו בשעטה לבידוק המזוודות .כשראיתי שדלפק הצ'ק אין עדיין פתוח – רווח לי. לא רציתי לחזור לארץ ולהמליץ לכם לישון ליד השדה גם בטיסה הלוך.הספקנו עוד סיבוב חטוף בדיוטי פרי וצעדנו בשמחה עם המוני בית ישראל לשער העליה למטוס שנפתח בשעה? .......ניחשתם נכון 04:10.

                
 

   הטיסה של אייר ברלין עברה בנעימים ויש לנו רק מילים טובות , עבור ה 200 יורו ששילמנו לכרטיס(ראו המדריך לטיסות זולות בבלוג שלי) קיבלנו תמורה מלאה ונעימה שכללה הפתעות לילדים,מרווח טוב לרגליים וכריכים קרים שהיו מגעילים אבל מי יש לו תיאבון בשעה 6 בבוקר? נחתנו במינכן קצת אחרי 8 בבוקר ,בידוק דרכונים זריז ,איסוף מזוודות זריז ובפעם השלישית בשלוש השנים האחרונות אנחנו כבר מרגישים כאן בבית.

הגענו לדלפק המנומנם של סיקסט, גם שם לא התעכבנו כמעט והנה אנחנו כבר לכיוון החניון לחפש את הרכב שיקח אותנו לנופי שוויץ והיער השחור בשבועיים הקרובים.דרך ארוכה עוד לפנינו כי הנסיעה היום היא הארוכה שנעשה בטיול.בחניון חיכה לנו וואן ענק – מרצדס ויטו (להלן ויטו) שחוץ מלהוביל ציוד ,אנשים ומנוע מרצדס משובח אין בו כלום.לא חיישן נסיעה אחורי , לא מזגן ליושבים מאחור(מה שהיה מאוד חסר,פרטים בהמשך) ,מזל שהיה בו רדיודיסק  ומזגן קידמי . בדקנו את הרכב מסביב , העמסנו(די בקלות , היה מספיק מקום)את חצי הבית ויצאנו מהשדה במינכן במזג אויר בהיר לגמרי לכיוון דרום מזרח , לאוטוסטראדה המובילה לאגם קונסטנץ. ברוכים הבאים לגרמניה.
 

  בדרך עוד עצרנו אקראית בעיירה שנמצאת צמוד לאוטוסטראדה , לא חושב שהיא מתויירת במיוחד כי חוץ מסופר עם מאפיה/בית קפה בכניסה(כמעט כמו בכל סופר בגרמניה) וכמה בתים יפים באמת שלא היה בה כלום, שתינו קפה, הצטיידנו בעוגיות נהדרות ובשאר מיני מאפים טובים שיש רק בטיול בחו"ל,התקנתי את הג'יפיאס ,החלפתי את הסימים בניידים,רכשתי שני סימים של חברת tasim שאיפשרו שיחות מקומיות בכל מדינה שעברנו בה וכך בתקשורת ביננו היתה תמיד במחיר זול.https://secure.tasim.com
 /   דיווחנו לארץ שהכל בסדר והמשכנו הלאה כשהיעד –העיר סנט גאלן שוויץ.

12.8 התחלה של טיול או לשוויצרים בהחלט יש במה להשוויץ

  הגיפיאס לקח אותנו למשולש הגבולות שוויץ-גרמניה-אוסטריה ואני ניתבתי לעמדת תשלום של כביש האגרה שמוביל מגרמניה ליד העיירה לינדאו לכיוון העיר ברגנץ האוסטרית ומשם לכיון סנט גאלן השוויצרית.רוכשים כרטיס מעבר חד פעמי ומתקדמים עוד קצת לכיוון הגבול השוויצרי עד שמגיעים לתחנה גדולה בה צריך לעצור ולרכוש את מדבקת האוטוסטראדות השוויצרית.

הגיפיאס לוקח אותנו למרכז העיר סנט גאלן  ואני מתחיל לחפש חניה.אחרי כמה סיבובים והתברברויות כולל מעבר ממונע באזור הרחובות האדומים של העיר(פרוייקט מקסים) שהיו סגורים ברובם לרגל שיפוץ מאסיבי מה שגרם לי לוותר על ביקור רגלי מתוכנן בהם אני מאתר מקום חניה מאחורי הכנסיה הגדולה ואז מתחילים לנסות ולנחש איך בדיוק משלמים עבור החניה? יש שעון ,הוא מקבל כסף אבל לא מוציא כרטיסים.נעזרנו בעובר אורח שהצליח להסביר לנו להסתכל על המספרים של הכביש – כל חניה ממוספרת במספר ולפני שמכניסים כסף צריך ללחוץ בשעון על המספר של החניה ואז להכניס כסף לפי כמות הדקות שרוצים.כמובן שקודם לכן הארכתי את החניה של הרכב שמאחורי בעוד שעה שעלתה לי שני פראנק שוויצרי אבל זה שכר הלימוד.http://www.alsoplantsfly.com/2009/07/swiss-parking-meter.html

נפרדנו מחמישה פרנק שוויצרי וסוף סוף אפשר להתחיל לטייל.נכנסנו לכנסיה היפה, הצטלמנו קצת על הדשא בחוץ והתחלנו לשוטט ברחובות היפים של העיר כשמרבית הזמן הראשים מביטים מעלה אל המרפסות המעוטרות והגמלונים היפים המקשטים את הבתים.הבנות מתוודעות ליוקר המחירים בשוויץ(נורא יקר,הכל) ואנחנו מוצאים את עצמינו במקדונלד המקומי שמזכיר לנו שכבר צהריים!
 

                     

 

    אכלנו,שוטטנו עוד קצת ברחובות סנט גאלן היפה ואני לא ויתרתי להם על כניסה לספריית המנזר.בכניסה מקבלים נעלי בית ענקיות  מבד כשהמטרה היא לשמור על רצפת העץ העתיקה של הסיפריה,נכנסנו , עשינו סיבוב קצר התרשמנו ככה ככה ויצאנו.לא נפלנו מהתלהבות וגם אסור לצלם.הסיפריה עצמה יפה ועתיקה אבל את הילדים שלי זה לא הפיל מהתרגשות......לא בטוח ששווה את ה 27 פרנק ששילמנו כניסה-נכנסנו שני מבוגרים ושלושה ילדים,על כל מבוגר שמשלם 10 פרנק ילד נכנס חינם,ילד 7 פרנק.  http://www.stiftsbibliothek.ch/

להתרשמות מהרובע האדום של סנט גאלן בו לא ביקרנו רגלית ושאר אתרי סנט גאלן- http://sanktgallen.ch/stadtlounge/index.php?pano=82&view=360

   מסנט גאלן היפה נסענו למפעל השוקולד מסטרני.נוסעים קצת בין הכפרים והירוק ומגיעים לחניה(חינם), נכנסים לחנות המפעל ומשם צועדים במשטח עילי מעל כל מכונות הייצור.הילדים היו מרוצים מהשוקולדים שקיבלו ממדריכת הסיור המאורגן של הכיתה שסיירה במקום.המקום נחמד לביקור והוא די ייחודי לשוויץ כי הכניסה למפעל ולחנות – חינם! מומלץ אם אתם באזור.

http://www.maestrani.ch/lang-en/fuehrungen-a-events/fabrikladen.html

 
 

                                                                  

    שעת אחר הצהריים ואנחנו נכנסים לויטו , מכוונים את הגיפיאס ונוסעים נסיעה ישירה למלון שלנו ליד אגם לוצרן.בעיירת השוקולד הצטיידנו בקניות בסופר ,שתיה ודברים שנצטרך בחדר. מומלץ להביא שקיות בד ירוקות לנשיאה, צידנית רכה וכמה קרחומים לשמירה על המצרכים שקונים בסופר.הנסיעה היתה ארוכה וכשהגענו לפאתי לוצרן החברה התחילו לגלות אי סבלנות וניכר היה שכולם כבר רוצים להגיע.

 המלון שנבחר נמצא בפאתי הכפר אימטן emmetten  שנמצאת בצד הדרום מזרחי של אגם לוצרן ליד האוטוסטראדה A2 הנסיעה אליו כרוכה בטיפוס במעלה ההר, חציה של כל הכפר וטיפוס נוסף עד למלון.משהו כמו 10 דקות נסיעה מהאוטוסטראדה, זה הכל. הגענו למלון כשהחושך כבר ירד , נכנסתי לקבלה , אמרתי שאני ג'מוס מישראל ומייד קיבלתי את המפתחות של החדר.לא ביקשו למלא פרטים,לא ביקשו כרטיס אשראי לבטחון , אפילו לא ביקשו לראות את הוואוצ'ר.....היה מחשיד בעיני.חזרתי לויטו ולחבורת העצבנים שאיימה לא לנסוע איתי יותר לטיולים בחול ואמרתי להם : בואו, עולים לדירה. כאן המקום לציין כי למלון שני מבנים מקושרים בינהם במסדרון מקורה אבל גם מקורר כשהקבלה , חדרי האוכל והחדרים הזוגיים נמצאים במבנה אחד ואילו המבנה השני משמש לדירות אירוח לחדרי סמינרים ולמועדון ספורט עליו יורחב עוד בהמשך.
 

     עולים במעלית לקומה הרביעית (שם היתה גרה הסנאית...) קוראים את השלט פותחים את הדלת ו......לפנינו מונחת דירה נעימה עם חדר אחד ובו 5 מיטות, שולחן פינת אוכל גדול ,מטבח מופרד ע"י דלפק ועוד חדר שינה זוגי .לדירה רק חדר שרותים אחד וגם הוא משולב באמבטיה אבל הדירה נעימה ומהמרפסת – נוף הררי ירוק משגע. נאה גם נאה , נשב גם נשב  בחפץ לב.....

אחרי שפרקנו,אכלנו, נרגענו יצאתי לסיבוב במלון וגיליתי שיש בו ארוע הקשור לישראל.לקחתי את התוכניה שכתובה בגרמנית והמתורגמנית שבחדר הסבירה שיש במלון שבוע ישראל.זה הסביר את הקלות בה מסרו לי את המפתח....אולי חשבו שאנחנו הפתעה לשאר האורחים?

 

         

בכל מקרה הנה עוד כמה מילים טובות על הלינה:

 היינו במלון וזה אומר שרותים של מלון, מגבות טריות אם צריך כל יום, סידור וניקוי הדירה כל יום, כל מה שצריך בדירה מבחינתי, כלומר מטבח מאובזר ומיטות נוחות ( אין מדיח – החדרנית גם תדיח אם צריך, ואין מכונת כביסה בדירה) . בריכה מחוממת נהדרת  בקומת הקרקע עם סאונה וג׳קוזי ונוף נהדר להרים, ארוחת בוקר טובה ללא ירקות אבל עשירה בלחם גבינות ו.....נקניקים .אפשר לבקש ביצים קשות .מיקום טוב מאוד ליד האוטוסטרדה אבל בראש גבעה מעל הכפר עם נוף מדהים לאגם!

וכמובן אפשרות לפחות משבוע , כניסה באיזה יום שרוצים. המחיר לשבעה אנשים – 230 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר.ניתן להזמין את הדירה ללא ארוחות.אינטרנט אלחוטי במחיר של 45 פרנק לשבוע או 20 פרנק ליום. עמדת אינטרנט חינם בלובי.בחצר המלון מדשאה גדולה ובה מסלול עם מספר מתקני כושר עם נוף נהדר לאגם וגם מסלול רכיבה אתגרי לאופניים שכולו ביער הסמוך.http://www.bikearena-emmetten.ch/bike_routen/wood_trail/

צמוד למלון גם שני בתי דירות להשכרה עם נוף מרהיב מהדירה לאגם(למי שהנוף לאגם חשוב לו )   http://www.bellavista-emmetten.ch/index.html
ומי שלן בהם מקבל כניסה חופשית לכל מתקני המלון.

                      

וזה האתר של המלון:

 

http://www.hotelseeblick.ch/

זהו, לילה ראשון ירד על כוחותינו בשוויץ.עייפים אך מרוצים.

13.8 טיטליס זה בישראל או שישראל זה בשוויץ?

קמים בבוקר ויורדים לארוחת הבוקר ,ארוחה סבירה ביותר ,הילדים ואני יוצאים לסיבוב בחצר ומגלים את הנוף הנהדר של אגם לוצרן,כמו בסרטים.זוגתי וחמותי נכנסות לאולם הכנסים שם כבר התחיל אחד הארועים בשבוע ישראל – כינוס של כמאה איש כולם אוהבי ישראל ,כמה נאומים בגרמנית זמרת וקלידן המנעימים את זמנם של האורחים בשירים ישראליים המושרים בגרמנית ומוקרנים על המסך בשקופיות.

http://www.youtube.com/watch?v=Kk5nFjmALy4

כשנכנסתי לאולם כדי לצלם מעט, הפסיק המנחה (שאיתו שוחחתי מעט קודם לכן בחדר האוכל)את דבריו ואמר למיקרופון בגרמנית שגם אני הבנתי – הנה הגיע הישראלי.מאה זוגות עיניים וכולם עלי .....אמרתי שלום לכולם בעברית והארוע המשיך. היה מרגש לכולם ולמרות שהילדים הביטו בערגה לכיוון של הבריכה החלטנו שכבר מאוחר וצריך לצאת.

  פנינו לעיירה אנגלברג כי לפי אתר מזג האויר השוויצרי היום יום בהיר וממחר צפוי להיות מעונן וגשום.הויטו לקח אותנו בירידה מהכפר לאוטוסטראדה ועכשיו ,כשרואים את הנוף מהירידה ,כולם כבר מצטערים על העצבים של אתמול....30 דקות ואנחנו באנגלברג ,העיירה של הטיטליס.נסעתי עד למרכז התיירות ושם רכשתי שני כרטיסי ג'וניור במחיר 30 פרנק האחד ,מה שיקנה לנו הנחה משמעותית (חצי מחיר)בעליה לטיטליס לילדים.קניה של שני כרטיסים מזכה את כל הילדים האחרים במשפחה בכרטיסי ג'וניור חינם. נסענו חזרה לנקודת המוצא של הרכבל לטיטליס ,חנינו בחניון (5 פרנק לכל היום,מקבלים כרטיס למחסום ביציאה) וצעדנו לרכבל.

 העליה ברכבל אחד שעוצר בתחנה בה ניתן לשכור קורקינטים ושם יש שלט בעברית (ובעוד כמה שפות) "נא לשבת במקומות עד לפסגת הטיטליס" בסופו של הרכבל מחליפים לרכבל עם קרון ענק ובסופו עולים לרכבל עם הקרון המסתובב .כל הסיפור – חצי שעה לפחות.בפסגת הטיטליס מערת קרח שבעיני היתה קצת מלאכותית מידי , נוף נהדר,אויר פסגות ו....שלג.ואנחנו במחצית אוגוסט. הילדים משחקים קצת בשלג ,אוכלים צ'יפס והבנים ואני מחליטים לרדת לבד לפארק הגלישה.ואיזה כיף בפארק הזה.....

    היינו בפארק הגלישה למעלה משעה והצטערנו לעזוב כל כך מהר.....ירדנו מההר והחלטנו לחפש מקום לאכול בו צהריים.

   הויטו לקח אותנו ללוצרן ואני כיוונתי לתחנת הרכבת של העיר לידה יש חניון גדול.עלינו לחניון העליון(בתחתון מותר לחנות רק רבע שעה) והחלטנו לגוון את הארוחה אז בחרנו ב.....ברגר קינג שבתחנת הרכבת.הינו כבר רעבים וזה היה הדבר הכי קרוב.....

אחר כך טיילנו קצת בלוצרן היפה , גשר העץ המקסים ,ליקקנו גלידה בטיילת שלשפת הנהר (יש גם סטארבאקס למי שרוצה)  ובדרך חזרה לרכב בקומה שמתחת לתחנת הרכבת קנינו כמה השלמות בסופר ושם גם קנינו קצת מזכרות במחירים שפויים. 20 דקות והיינו חזרה במלון , עוד 10 דקות וכבר טבלנו בבריכה המחוממת.תענוג.

                  

 

14.8 בין שני אגמים או הירוק היום ירוק מאוד והכחול היום כחול מאוד

 

  נוסעים היום לאזור אינטרלאקן.מזג האויר צפוי להיות מעונן חלקית עם סיכוי לגשם.ירדנו שוב מההר ועלינו על האוטוסטראדה לכיוון אינטרלאקן .בדרך עוד עצרנו לצילום על שפת אגם  lungerersee שצבעו כל כך כחול ובקצהו תצפית נהדרת בצד הכביש.

שעה וקצת ואנחנו מגיעים לעיר שבין האגמים וממשיכים לכיוון לאוטרברונן  כמעט לקצה העמק כשהמטרה היא מפלי טרומלבאך.חנינו בחניון שליד הכניסה ישבנו ואכלנו פירות וחטיפים בגן של המסעדה ,הרגענו זוג ישראלים מבוהל שחיפש נואשות את עמדת התשלום לחניה , גם כאן החניה חינם. http://www.truemmelbachfaelle.ch/  

התקדמנו לעמדת השומר כשבדרך משפחה ישראלית מזהירה אותנו שדי קר למעלה(מה שנכון) וכדאי לקחת עליוניות(שהיו לנו בתיקים).שילמנו לשומר בכניסה 49 פרנק , 11 למבוגר , 4 לילד ונדחסנו במעלית החצובה בהר יחד עם עוד 20 נערים צווחניים.המפלים עצמם מרהיבים ביופיים ובעובדה שהמים יורדים בעוצמה ובשאון בתוך ההר. ירדנו רגלית כל הדרך למטה חזרנו לויטו ונסענו לאינטרלאקן.יום ראשון היום וחלק מהמקומות סגורים אבל הרחוב הראשי שוקק והומה אדם.

   חנינו בחניון של מיגרוס  Migros MM Interlaken Rugenparkstrasse 1, 3800 Interlaken מדובר בחניה הנמצאת מתחת לסופר של מיגרוס ליד תחנת הרכבת אינטרלאקן מערב וגם מסעדה בשרות עצמי בה אכלנו צהריים.במסעדה מבחר נהדר של מנות .עובדים הודים המדברים אנגלית רהוטה וגם מנענעים בראש מצד לצד גם כשהתשובה היא כן....מרוצים ומדושנים יצאנו לטייל באינטרלאקן – בחנויות שברחוב הראשי המחירים יקרים בטרוף אבל זה לא מונע מהבנות להנות מלהסתכל ולמשש....

 חזרנו לרכב ונסענו לכיוון מפלי גיסבאך הנמצאים בקצה אגם ברינץ . הגיפיאס הוביל אותנו בכביש צר לחניה של מלון גרנד הוטל גיסבאך.החניה העליונה של המלון.בדיוק כשיצאנו מהרכב עצר תייר נחמד(לא ישראלי) ונתן לי את כרטיס החניה היומי שלו שעלה 5 פרנק.ירדנו רגלית מהחניון העליון דרך תצפית למפלי גיסבאך היפים עד לרחבת המלון.נשארנו פעורי פה ועצורי נשימה.המלון , המפלים ,הירוק מסביב, התצפית על אגם ברינץ – וואו אחד גדול.

צילומים לרוב והגיעה השעה לעלות רגלית למעלה(לבד) ולרדת עם הרכב עד למלון עצמו , לאסוף את כולם ולנסוע. בהחלטה של רגע אמרתי לחבורה שמאחורי שאני חייב סיור רכוב בעיירה ברינץ. העיירה לא אכזבה והיא קסם של מקום.ירדנו קצת לטייל ברגל אבל אז  נהיה מאוחר והתחיל לטפטף וזאת היתה בדיוק השעה לנסוע חזרה לבית שלנו באימטן.

  

15.8 לוצרן של גשם או מה בין תחבורה ,מלחמת צרפת- פרוסיה ואריה בוכה בגשם?

 חג היום.15 באוגוסט ומזג האויר לא מאיר לנו פנים.גשום. פתחנו את הבוקר בבריכה של המלון.תענוג צרוף.הזדחלנו לאיטנו וזה בדיוק היום לנסוע לביקור עירוני נוסף בלוצרן.בדרך חלפנו ליד מפעל הזכוכית והוא היה סגור ולכן מוזיאון התחבורה היה יעדינו הראשון , החניה היתה עמוסה ובכניסה לא מעט אנשים.גם חג,גם גשם גם מקום סגור יחסית = עומס. שילמתי עבור כולם 88 פרנק(משפחה משלמת 60 וסבתא 28). הבנות מההתחלה לא הסתדרו עם המוזיאון.תצוגת הרכבות בכניסה היתה להם משעממת אחר כך איזה מופע אינטראקטיבי בגרמנית שהילדים לא בדיוק הבינו מה צריך לעשות וגם תרגום לא עזר כי צריך היה להגיב כמה שיותר מהר בלחיצות וגם כשנכנסנו למין מיצג אורקולי על תולדות העיר באולם הימי , הוא היה די משעמם. בקיצור,מכל התחבורות שהציגו במוזיאון – הילדים העדיפו לחזור לויטו.....אז אכלנו נקנקיות בחצר כשהיתה הפוגה מהגשם וחזרנו לרכב ליעדינו הבא.לא נכנסנו לכל החלק של התעופה והחלל .נשאיר משהו לאחרים. http://www.verkehrshaus.ch/en/museum/

   פנורמה באורבקי הוא ציור פנורמי גדול המתאר את המלחמה שנערכה על אדמת שוויץ בין צרפת לפרוסיה. חניה בחניון תת קרקעי במרכז הקניות  Löwenשממול הפנורמה ב Löwenplatz חניון שמתאים גם לסיור בעיר העתיקה למי שלא חונה ליד תחנת הרכבת. כניסה לפנורמה  45 פרנק (35 משפחה,10 סבתא) סיור בפנורמה חופשי עם הסברים ברקע באנגלית ,הפנורמה יפה וגדולה אבל זאת שבהאג – פנורמה מאסדך – יפה ממנה לטעמינו וגם ההסברים במאסדך בעברית.לילדים זה עושה את ההבדל....

http://www.bourbakipanorama.ch/eng/stiftung.php

 מהפנורמה צעדנו בגשם שוטף לפסל האריה הבוכה המרוחק 200 מטר משם והמשכנו לצעוד ברחובות העיר העתיקה לכיוון גשר העץ כשמרבית החנויות סגורות.נכנסנו למקדונלד הגדול אכלנו ובינתיים הגשם נרגע ,המשכנו לשוטט ונכנסנו לחנות השעונים הענקית של בוחרר חזרנו לרכב ומשם חזרה למלון לארוז כי מחר עוזבים.

 

16.8 שוויץ היקרה או פרידה מכובדת מארץ יפה

 בוקר נאה עולה על אימטן ואנחנו נפרדים מהדירה שלנו בקומה הרביעית מעמיסים ציוד,משלמים עבור הלינה (אם היינו עוזבים בלי לשלם,אף אחד לא היה מרגיש...לא כרטיס אשראי,לא דרכון,אפילו את השם שלי הם לא ידעו.....) נפרדים מאימטן ומהירידה עם הנוף לאגם ונוסעים למפעל הזכוכית שבעיירה הרגסוויל.  http://www.glasi.ch/index.php?id=2&L=1.

   חנינו בתוך המפעל בחינם ונכנסנו למרכז המבקרים בקומה השניה.הסיור העצמאי הוא בחינם ובתחילתו יש מסלול של כרבע שעה על תולדות המפעל בתצוגה נחמדה.ישירות מההסיור נכנסים למשטח התצפית על מנפחי הזכוכית , יפה לראות איך הם מייצרים את כלי הזכוכית ואת תהליך העיצוב והקרור.הילדים הסתקרנו. בהמשך עמדת ניפוח בה כל ילד עומד ונושף מספר נשיפות ובעזרתו של אחד העובדים נוצר כדור זכוכית.15 פרנק לילד לתענוג – באים לאסוף את הכדורים כעבור חצי שעה.סך הכל ביקור חוויתי ביותר , נכנסנו גם לחנות היקרה של מוצרי הזכוכית, במקום יש גם מבוך מראות אותו לא ניסינו.הטיילת היפה שעל שפת האגם לו נושק המפעל שימשה אותנו לארוחת פירות וחטיפים ,אספנו את הכדורים וחזרנו לויטו. לכל הדואגים , שלושת הכדורים הגיעו בשלום לארץ!

   החלטנו לנסוע לברן ולעשות זאת על האוטוסטראדות כלומר כמה שיותר מהר.הגענו לברן בשעת צהריים הסתובבנו וחיפשנו חניה .היה קשה למצוא ובסוף חניתי בחניה של כנסיה כשראיתי שאורחי המסעדה שליד גם חונים שם.ממש ליד מאורת הדובים.חצינו את הגשר והתבשרנו שבעצם לדובים יש בית חדש.המקום שופץ בשנים האחרונות ולמרות השמש שיקדה נראה שאפילו לדובים הייאוש נעשה יותר נוח. טיילנו קצת לכיוון השעון של ברן  אכלנו צהריים ב.......מקדונלד עלינו על הויטו ונפרדנו יפה משוויץ.נעמת לנו מאוד. אנחנו בדרכינו לגרמניה ליער השחור.עוד נשוב לביקור קצרצר בקרוב.

16.8 ברוכים השבים לגרמניה או זה לא כל כך נעים לראות כביש סגור

נסענו מברן לכיוון הגבול הגרמני כשבדרך חשבנו לעצור להצטיידות בלורך – העיר הגרמנית הקרובה לבאזל.הגענו ללורך והאינטואיציה שלי הובילה אותנו לסופר ענק בו בילינו כמעט שעתיים בקניית מצרכים לדירה בה נלון בתשעת הימים הקרובים בה לא נקבל ארוחות בוקר.

    רוצה להתעכב רגע על שיטת קניית הפירות והירקות בסופרים בגרמניה.שמים את הפרות בשקית וזוכרים את המספר הרשום על הארגז בו הם מונחים הולכים למשקל הנמצא בסמוך ומקישים את הקוד שזכרתם ואנטר.אז יוצאת פתקית עם המחיר (לא להוסיף כלום לשקית אחרי השקילה!!).  הרגשנו היטב את הבדלי המחירים ואחרי שהעמסנו עגלה והנדסנו את כל העגלה יחד עם חצי הבית בתוך הויטו אבל כל פעם נפל משהו מצד אחר של הרכב.טוב, אולי זה בגלל ששתיתי בקבוק בירה אחד בזמן הקניות?

 המשכנו בדרכינו לכיוון העירה לנדזקירך והגיפיאס הוביל אותנו עד פרייבורג משם בכביש העולה לטיטיזי עברנו את העיירה שליד האגם והגיפיאס התעקש על הכביש שמוביל מהעיר החדשה לעיירה לנדזקירך.בקצה העיר החדשה נתקלנו בחפירות ודרך לא סלולה וזה הספיק לפתוח את החלון ולשמוע מתושבת מקומית – גישלוסן (סגור). השעה כבר 19:30 שעת דמדומים ואנחנו נאלצים לשוב על עקבותינו ולנסוע מסביב לעיירה שליד האגם ומשם בכביש העולה לפלדברג ולאחר כמה קילומטרים לפנות לכביש ללנדזקירך.למזלנו הבית של משפחת וולד פוגל נמצא ברחוב ראשי על הדרך ממרכז העיירה לכיוון בונדורף.לא צריך לחפש הרבה ובשעה טובה ומוצלחת ואחרי עצבים קלים וחששות של היושבים מאחור אנו חונים בחניה שליד הבית – סימלהוף.

http://www.simmelehof.de/index_01.htm

מרטינה ,כלתה של גברת וולדפוגל דוברת אנגלית טובה מאוד וכל הקשר נעשה איתה במייל.

  

  הזמנו את הדירה הגדולה שבקומת הקרקע – דירה C ,דירת שלושה חדרים + סלון עם יציאה לגינה שתאכלס את ששתינו ודירה נוספת A  המתאימה לזוג ,שתאכלס את חמותי בתפוסת יחיד. המחיר של הדירה הגדולה 90 יורו ללילה והדירה הקטנה 30 יורו ללילה ללא ארוחות.יש בקומפלקס הדירות עוד דירת שלושה חדרים וסלון ועוד דירות קטנות יותר.בקומה העליונה חדר אוכל המיועד לאלו שסועדים במקום ולידו חדר משחקים לילדים (הילדים שלי לא ראו אותו בכלל).בדירה הגדולה אין אינטרנט ובדירה הקטנה יש חיבור לאינטרנט עם כבל(לא וואיפיי).מרטינה ויתרה על העברת מקדמה לאחר שהסברתי לה שהדבר כרוך בעמלה בנקאית.בזמן שסגרתי את העיסקה לדירה לא היו המלצות קודמות באתר אבל מספר משפחות היו שם לפנינו  כולל משפחתה של אניגמה שעזבה שם בבוקרו של יום הגעתינו. בזמן שהייתינו שם היו שם עוד שתי משפחות ישראליות ,לא הרגשנו בכלל. יתרון גדול של הלינה- היא מעניקה את הכרטיס האדום של היער השחור – להלן הכרטיס האדום שמקנה כניסה חופשית ל50 אתרים "שווים" באזור.חסרון – למי שאוהב מגבות מפנקות,לא תמצאו את זה בצימר הזה.המגבות המסופקות סבירות מינוס(הגדרה של זוגתי)ורק לאחר שביקשנו הן הוחלפו לנו במחצית השהיה.יש אפשרות לכביסה תמורת 5 יורו למכונה ,נייר הטואלט המסופק ביום הראשון צריך להספיק לכל השהיה ואם הוא נגמר – תקנו חדש (המחיר אצל גברת וולדפוגל – חצי יורו לגליל).

בחצר הבית גינה עם מספר מתקני משחקים והבית נמצא מרחק הליכה של כרבע שעה ממרכז העיירה לנדזקירך .בדרך יש פארק קטן עם ברווזים שרובצים במדשאות שליד(לשמור את הלחם לברווזים) , במרכז ליד בית העיריה היפה ברחבת הכנסיה מאפיה גרמנית טיפוסית(חותכים את הלחם במקום אם מבקשים) ולידה בית קפה פסטורלי, בהמשך שני סופרים גדולים – אנחנו אהבנו יותר את שמידט הקרוב יותר לכביש ולידו גם סופר נורמה שניהם פתוחים בימים ב-שבת בין השעות 8-20 רצוף.התמקמנו בדירות והלילה ירד על לנדזקירך.ברוכים הבאים ליער השחור.

    

17.8 יום ארוך בחינם או פארק עם שם בלתי נגמר ומגלשות ההרים הארוכות באירופה

קמנו בבוקר למזג אויר נהדר , יצאתי לסיבוב רגלי בעיירה , חזרתי עם לחם ולחמניות טריות אכלנו ארוחת בוקר נהדרת בדירה ויצאנו כשפנינו לכיוון העיירה אוברייד.החלטתי לנסוע דרך טיטיזי ומולנו בעליה בכביש המוביל מפרייבורג פקק תנועה עצום .צחקנו על אלו שתקועים בפקק ולאחר פחות משעה הגענו לחניית פארק השעשועים שטיינוואסן.מדובר בפארק שעשועים לא גדול אבל יש בו הכל. בכניסה בתוך המבנה יש תצוגה בובות נהדרת של החיים ביער השחור .

עלינו עם הילדים ברכבל והחלקנו במגלשות ההרים שבפארק (כיף קצר מידי) ויש עוד מתקנים בתוך מבנה סגור וגם אבובים ענקיים המועלים למגלשת ענק במעלית ויורדים במהירות ובסיבוב במגלשה כשהמים זורמים – כיף גדול.מעבר לזה גם חצר משחקים לקטנים ואזור שלם עם בעלי חיים .גן חיות בתוך ההר.המקום יפה וגם אכלנו צהרים במסעדה שלמעלה , שניצלים עם ציפס איטריות וקצת סלטים במחיר של 50 יורו כולל שתיה לכולנו .התפוצצנו , היה גם טעים.הכניסה לפארק לא זולה אבל מי שיש לו את הכרטיס האדום – חינם! כניסה מלאה וחופשית לכל המתקנים.http://www.steinwasen-park.de/index.php

      מהפארק נסענו לטודנאו.השארנו את אמא וסבתא להסתובב בעיירה וחנינו בחניון של הרכבל.עליתי עם הילדים ברכבל – הנוף מרהיב והירידה במגלשות ההרים – שגעון.ממש כיף ושוב לא עלה לנו יורו שחוק אחד בזכות הכרטיס האדום.  http://www.hasenhorn-rodelbahn.de/                                                                                                                                                   
                          

     מטודנאו נסענו לטיטיזי להכרות ראשונה עם  האטרקציה  של הטיול – פארק המים החדש.גם הוא חינם ל 3 שעות בכל יום.לילדים המקום פשוט מדהים.מגלשות מים אקסטרימיות וגם רגועות יותר, בריכת גלים עם גלים ממש גבוהים ומקפצות שונות לבריכה – אפשר לקפוץ חופשי בהשגחה של העובדים המקומיים ששומרים על הסדר. לגבי גן העדן

להורים , בהמשך. היינו שם שעה קלה כי היה לנו ארוע אחר להספיק

 http://www.badeparadies-schwarzwald.de/en/ .

   מיהרנו להגיע בשעה 19:30 לעיירה גראפנהאוזן כי בשעה הזאת קבוצת רקדני העיירה הציגה בפארק המקומי ריקודי עם מקומיים.ארוע שרק מי שחופר טוב טוב(אני למשל) יודע על קיומו ואכן זה היה ארוע סופר מקומי.קבוצת רקדני העיירה מונה כ 30 רקדנים בשלוש קבוצות גיל – ילדים,נערים ומבוגרים.בקהל ישבו אולי 25 צופים מתוכם 10 הורים של הילדים שבלהקה, 8 זקנים שהם ההורים של המבוגרים בלהקה וגם הסבים של הילדים שבלהקת המחול ואנחנו. מאחורי הבמה צפו במופע 3 פרות שמידי פעם הוסיפו נופך טבעי למוזיקה.סך הכל היה מופע נחמד, כוריאוגרפיה לא משהו אבל התלבושות, האוירה המקומית והצחוקים שהיו באויר סיפקו לנו שעה קלה של הנאה.מנהל הלהקה שאל בפליאה של מי הרכב עם לוח רישוי של מינכן שעומד בחניה ? וכשחמותי ענתה לו שהרכב שלנו הוא שאל אם היא גרה במינכן? כשאמרנו ישראל הוא היה די מופתע שידענו על הארוע.

חזרנו ללנדזקירך מרוצים ועייפים מיום ארוך שכולו חינם.

  

18.8 בבאזל הלכתי לאיבוד או איך מצאתי את אמא שלי בבאזל?

   היום נוסעים לבאזל.למה באזל? כי רצינו קצת לטייל בעיר אחרי שלוצרן היתה סגורה וברן היתה קצרה , רצינו להיות קרובים לשדה התעופה כי אחר הצהריים אמורה היתה להצטרף אלינו נוסעת נוספת וחוץ מזה שנשארו לנו קצת פרנקים שוויצרים , מה נעשה איתם?

אז עלינו לויטו והחלטתי לנסוע לבאזל דרך כבישי היער.לא קצר יותר אבל הנופים יפים יותר.כיוונתי את הגיפיאס לנקודה הראשונה בבאזל – מוזיאון טינגלי.קצת אומנות לא תזיק לילדים.גם לנו.מצאנו חניה ממש ליד המוזיאון וצעדנו פנימה כשראינו בחצר את הפסל הקינטי הגדול .הצצנו למוזיאון ניגשנו לדלפק הקבלה, אף אחד לא התייחס אלינו , נראו כאלו תמהוניים ולא מחייכים והילדים אמרו,חייבים להכנס? אמרתי שממש לא והופ הם כבר היו ליד הויטו.נו טוב, בואו נכנס העירה.נכנסנו קרוב מאוד לעיר הישנה והתחלנו לחפש חניה . כמובן שהיה עמוס ועברנו דרך רחוב אחד מספר פעמים שממש זכרתי אותו(למזלי) קראו לו  wallstrasse ובפעם השלישית יצאתי ממנו לאיזו כיכר וראינו שלט – חניון.

 ניווטתי לחניון וראיתי שהוא ממש קרוב לתחנת הרכבת הדרומית.נכנסנו לחניה , לקחתי את כרטיס החניון איתי כדי שאדע לאן לחזור ויצאנו לרחוב.שאלנו עובר אורח איפה ככר הרגליים היחפות והוא סימן לנו כלפי מטה ושנלך לאורך פסי הטראם.היה חם בחוץ ולקח לנו כרבע שעה להגיע

 ל Barfüsserplatz ככר הרגליים היחפות .בכיכר עומד לו בנין הקזינו שבאולם הקונצרטים שבו התקיים הקונגרס הציוני הראשון ובעוד הבנות מחפשות מציאות בבסטות שבכיכר אני מנסה לאתר את הכניסה לבנין ואולי אוכל להציץ בשלט שבפנים המשמש זכרון לארוע ההיסטורי.חם נורא בחוץ ואני שב ללא הצלחה ואנחנו מתקדמים לעבר המרקטפלאץ ומתרשמים מבנין העיריה היפה וממשיכים בהליכה לכיוון הנהר עד שמגיעים למלון שלושת המלכים Les Trois Rois  בצרפתית.

 זה המלון בו שהה הרצל בימי הקונגרס הציוני וממנו מצולמת התמונה המפורסמת של הרצל וברקע הגשרים של הריין. נכנסנו למלון הוא מפואר למדי ופנינו ישירות למרפסת.זאת לא בדיוק המרפסת אמר לי אחד מעובדי המלון , המרפסת נמצאת קומה אחת למעלה אבל כרגע אי אפשר לעלות אליה.הסתפקנו בתצפית ובצילום ,הלכנו לבדוק גם את שרותי המלון ויצאנו החוצה לחפש מקום לאכול בו צהריים.
 

השעה היתה קצת קצת אחרי 14:00 והטיסה מישראל נוחתת ב 15:30 .חצינו את הגשר מעל הריין  לכיוון באזל הקטנה ומרחוק זיהינו מסעדת מיגרוס.עלינו למסעדה והמבחר היה דל.שילמנו עבור ארוחות לילדים  שהיו סבירות ולנו לא היה ממש מה לאכול שם.אני הצעתי שאסע לבד להביא את הרכב כי עד שהילדים יסיימו לאכול ועד שנלך נלך כולנו יעבור זמן רב ואנחנו צריכים להיות בשדה לקראת 16:00. יצאתי לרחוב ושאלתי מקומי איזה טראם מגיע לתחנת הרכבת? הוא אמר – קו 8 . קניתי כרטיס , עליתי לטראם ואז נזכרתי ששכחתי לקחת את המפתחות של הרכב.

ירדתי תחנה אחרי , צעדתי חזרה למסעדה , לקחתי את המפתחות ועליתי שוב על קו 8. אוף איזה חום.הטלפון מצלצל ומהצד השני אומרים : נחתתי כרגע מתי אתם אוספים אותי? אמרתי שנתעכב מעט  וירדתי מהטראם ליד תחנת הרכבת, הוצאתי את כרטיס החניה ו......אין שום כתובת עליו.רק השם של החניון.שאלתי מישהו אם הוא מכיר את החניון והוא אמר שזה בצד השני של העיר!! אחרים בכלל לא ידעו על החניון ואני התחלתי לצעוד בלי לדעת בדיוק לאן. לפי המפה ידעתי שאני בכיוון אבל אין זכר לבנין שזכרתי שהיה מצופה כולו זכוכית בצבע שחור. איפה לעזאזל הרכב? איך אני מוצא אותו? אז נזכרתי ברחוב      wallstrasseוצעדתי אליו אחרי שמצאתי אותו במפה. ממנו צעדתי בדיוק בדרך בה נסענו ו...סוף סוף הבנין מהזכוכית.יש! נכנסתי לבנין כשממולי מכונת התשלום , מכניס את הכרטיס המכשיר מראה סכום לתשלום  8.60 פרנק (גנבים) . פותח את הארנק ומגלה שיש לי 8.5 פרנק וכל השאר – שטרות של 50 יורו.את שאר הפרנקים השארתי לחברים במסעדה. המכונה לא מקבלת שטרות של 50 יורו ואני תקוע .

     יצאתי לרחוב מזיע צמא ומבואס מחוסר המזל שלי  וחשבתי לקבץ נדבות, שמישהו יתן לי 10 אגורות ,מה עושים?מה עושים? יש לי משפחה שמחכה במסעדה בצד השני של הנהר ,אמא שמחכה בשדה התעופה ומכונית שנמצאת למטה בחניון ללא אפשרות להוציא אותה.בחוץ חום בלתי נסבל,אני צמא, מיואש ואובד עצות ואז אני מגלה שיש סופר בקצה הבנין.נכנסתי ושאלתי אם הם יכולים לפרוט לי את ה50 יורו לשטרות קטנים אותם מקבלת המכונה והתשובה היתה – לא! מצטערים.

   נכנסתי פנימה קניתי בקבוק קולה מהמקרר ושילמתי בשטר של 50 יורו ועודף קיבלתי בפרנקים שאין לי מושג מה נעשה איתם.העיקר , ירדתי לרכב כיוונתי את הגיפיאס לרחוב של המסעדה אספתי את השאר ודהרנו כולנו לשדה התעופה לאסוף את אמא שלי שהצטרפה אלינו למשך חמשת הימים הבאים – חופשה עם סבתות.

נסענו לויל אם ריין שהישראלים קוראים לה – עיר הכסאות.חיפשנו מקום לאכול בו צהריים ומצאנו את עצמינו מסתובבים במרכז הקניות בלי לקנות,מסעדות בכלל לא היו שם . חזרנו לרכב שחנה בחניון נסעתי לאחור והויטו נגע קלות בטמבון של רכב שבדיוק יצא מהחניה.לקחה ממני פרטים הנהגת למרות שנזק ממשי לא נגרם לה , לא חתמתי לה על כלום והמשכנו לכיוון היער השחור.יש ימים שפשוט צריך לחזור הביתה.....

19.8 ניחוח צרפתי ופסטיבל גרמני או איך טעמנו מאלזס והפכנו למשפחה מהיער השחור

קמים בבוקר , ארוחת בוקר התארגנות ואנחנו בדרך לקולמר. הגיפיאס כיוון אותנו לחניון שבחרתי אקראית ונראה לי מספיק קרוב למרכז.חצינו את פרייבורג, את הריין וכשנכנסנו לקולמאר השכונות לא נראו מבטיחות. הגענו לחניון יצאנו מהויטו,התקדמנו טיפה בכביש ו.... חבורת ילדים חובשי כיפות ופאות מציצה אלינו מהגדר.בית הכנסת של קולמאר ממש מעבר לגדר.הצצנו עליו מבחוץ ופנינו לרחוב המוביל לבית העיריה.הבנות נכנסו לכמה חנויות והבנים הסתערו על מזנון שמכר צ'יפסים טעימים. היינו מאוד קרובים למוזיאון הצעצועים  והחלטנו לקפוץ לביקור.המוזיאון נחמד , הילדים לא התעלפו מהיופי אבל המקום נחמד.כ 14 יורו לכניסה לנו ולשלושת הקטנים .הסבתות וניצן הלכו לסיור חלונות ראוה. היינו במוזיאון כחצי שעה , לא להגיע במיוחד אם אתם עם ילדים מעל גיל 9.מה שלי קצת הפריע במקום שכל המוצגים סגורים ולא ניתן לגעת ולמשש ואין הפעלות מיוחדות לילדים. אבל המקום ממוזג ובחוץ היה די חם.....כבר נחמד. http://www.museejouet.com/

המשכנו לכיוון בית העיריה וברחבה שלידו עלינו על הרכבת התיירותית.זה המקום להודות שבזמן שהיינו בשוויץ פורסם בפורום שברכבת יש הסברים בעברית.יש שתי רכבות אחת ירוקה ואחת לבנה והנסיעה בה היתה חוויתית לכולם.
http://%20http//www.ot-colmar.fr/en/visit-colmar-with-the-city-trainRue%20des%20Marchands

במהלך הנסיעה ברכבת סימנתי כמה אתרים שרציתי להגיע אליהם והדרך הכי טובה לעשות זאת זה לצלם את שמות הרחובות במצלמה שבטלפון ואחר כך לכוון את הגיפיאס לרחוב הזה וככה הגענו לאזור של ונציה הקטנה ולאזור רחוב הסוחרים Rue des Marchands אחרי שחזרנו לויטו בסיום הסיור הרכבת.קולמר עיר מקסימה ואהבנו לשוטט ברחובות המקסימים.הסיור ברכבת מומלץ מאוד.  קולמר עיר מקסימה ואהבנו לשוטט ברחובות המקסימים.הסיור ברכבת מומלץ מאוד.

 

היתה כבר שעת צהריים מאוחרת ועמדו בפנינו שתי אפשרויות.או לבקר בעוד עיירה בדרך היין או לחזור לטיטיזי לפסטיבל שתוכנן להערך בערב על שפת האגם.בחרנו בטיטיזי ולאחר שאכלנו  ארוחת צהריים מאוחרת במקדונלד בפאתי קולמאר הגענו לטיטיזי כשבדיוק פתחו את שערי המקום . 2 יורו כניסה למבוגרים, 1 יורו לילד. הפסטיבל הוא בסך הכל ערב אחד עם חגיגה גרמנית טיפוסית. דוכני אוכל ,בירות , כמה מתקני לונה פארק בינהם גלגל ענק ובמת מופעים . היינו שם כ 3 שעות כשגולת הכותרת היתה כמובן צילום משפחתי בתלבושות אופייניות ליער השחור.סט של 5 תמונות עלה לנו 18 יורו. מי שמעוניין בצילום חוויתי שכזה (מזכרת נהדרת) יכול לבצע זאת בחנות הצילום הזאת בטיטיזי    http://www.blackforestfoto.de/ .
לקראת 22:00 הילדים קצת התעייפו(נדיר) ונסענו חזרה ללנדזקירך. וויתרנו על מופע הזיקוקים שעל האגם שהתחיל ב 22:30 .

    ברחבת הכנסיה בלנדזקירך גם היו חגיגות מקומיות (מתקימות בקיץ בכל שישי בערב) . כמה שולחנות, במה קטנה עם זמר וכמובן בירות ודוכני אוכל וגם הסופגניות המקומיות המטוגנות בשמן עמוק. נשנשנו קצת,שתינו קצת ,רקדנו קצת עם המקומיים וחזרנו הביתה לשינה.

20.8 יום שוק ואחריו נחים או מסע מפרך אל העיר הגדולה והמפגש הראשון עם גן העדן המקומי

    כולם יודעים שהיום (שבת)בפרייבורג מתקיים שוק ברחבת הקתדרלה.גם אנחנו רוצים.אז נסענו שוב בדרך המובילה לפרייבורג והפעם אכלנו אותה בגדול.פקק תנועה ענק גרם לנו לעמוד ולנסוע כל פעם כ 500 מטר במשך שעתיים תמימות.כשהגענו לחניון שכולם חונים בו(ובצדק) הנמצא ממש מתחת לחנות  C&A   בכתובת Rotteckring 8 השעה היתה כמעט 13:00.יצאנו מהחניון והתחלנו לשוטט ברחובות.ברחוב המוביל  לקתדרלה פגשנו שלוש משפחות ישראליות שאנחנו מכירים והיו עוד המון שלא הכרנו .אין ספק , כבשנו את היער השחור בהמונינו.כשהגענו לרחבת השוק חלק כבר התחילו לקפל את הבסטות אבל הצלחנו לספוג קצת מהאוירה . את המופעים המאולתרים שהתקיימו שם קודם כמובן שפספסנו.שוב חום נוראי בחוץ ואנחנו מסתובבים בעיר הגדולה נהנים משיטוט ברחובות הומי האדם ולא פוסחים על בית הכל בו הגדול של kaufhof  שבקומה הרביעית שלו מסעדה בשרות עצמי , אנחנו אוכלים צהריים אבל המקום לא ממוזג והחום כבד. המשכנו עוד קצת בעיר, הגדולים חיפשו נעלי ספורט ולא ממש מצאנו מציאות (ידעתי שאלו שטיילו ביולי יגמרו לנו את כל הסחורה) והתיישבנו בתוך גינה חמודה של בית הקפה שנמצא ממש ליד מכונת התשלום של החניון מול אחת הכניסות של ה c&a  לקפה ועוגה.העוגות היו נפלאות וזולות . ירדנו לחניון ונסענו חזרה לטיטיזי.השארנו את הסבתות במדרחוב של העיירה וקבענו להפגש שעתיים מאוחר יותר .אנחנו בפארק המים.הפעם נשאר בו יותר.

    קצת הסברים על התארגנות בפארק המים בטיטיזי . בכניסה מקבלים שעונים שעונדים על היד.בעזרת השעון פותחים את הלוקר,נכנסים לאזור שמתאים לכל אחד וגם משלמים במזנונים המקומיים.חוץ מבגדי ים ומגבות – לא צריך להביא כלום.אה כן,את הכרטיס האדום.הוא מקנה כניסה חינם לפארק המים לשלוש שעות בכל יום .

היתרון הגדול מבחינתינו – נפרדנו מהילדים לכמה שעות , הם היו במתחם של מגלשות המים ואנחנו במתחם של הבריכה הגדולה.הם לא יכולים להגיע אלינו(הגדולה יכלה , הכניסה מגיל 16). אז חזרנו אליהם פעם או פעמיים ובאחת הפעמים גם קנינו להם ציפס במזנון ובשאר הזמן היה לנו שקט וקצת מנוחה מהביחד המרוכז.מי שיש לו ילדים שדורשים השגחה , זה קצת יותר מסובך.

קבענו שעה להפגש עם הילדים ובמתחם של הלוקרים יש מקלחות ותאי הלבשה ואפילומייבשי שיער   המפוזרים בכל מקום לנוחיות בעלי השיער הארוך.על הכל חשבו כאן.ביציאה מעבירים את השעונים ומשלמים עבור מה שקנינו במזנונים השונים.פשוט ונהדר. http://www.badeparadies-schwarzwald.de/ 

 החניה בחוץ היא כרגע בחינם אבל יש הכנה לחניון בתשלום.כנראה בעתיד.הוא ממוקם לא רחוק מהכביש הראשי המוביל לעיר החדשה ובמרחק הליכה של כ 10-15 דקות מהמדרחוב שליד האגם/תחנת הרכבת.

חזרנו לאסוף את הסבתות והביתה.

21.8 מפלי הריין, יריד ביער השחור ואיך מנגנים בקרן אלפים?

   יום ראשון היום ולכן לא מחפשים את הערים והעיירות כי הכל סגור וזה היום לנסוע ולטייל.אז נסענו למפלי הריין . מה כבר לא נאמר על המפלים ? שוב חם בחוץ ולפי התחזית מזג האויר ישאר ככה כל השבוע. חמותי שהיתה בעבר במפלים זכרה עליה מטורפת לאחר ביקור במרפסת התצפית והכריזה מראש שהיא לא עולה אותה שוב. אז הגענו למפלים מהצד של ארמון וורט Schlöss Wörth יש חניון קרוב מאוד לארמון ויש גם עוד כמה עליונים אבל לא רחוקים.הגענו לארמון והנה כל המפלים נפרשים ממש מולנו.שווה להגיע מהצד הזה. חצינו את הגשר, ירדנו למטה והגענו לקופות.לקחנו את הסיור הקטן – מס' 4 בתפריט השיוטים שבאתר הזה  http://www.rhyfall-maendli.ch/ 

שילמנו 36 פרנק שוויצרי (שנשארו לי מהסרט שעברתי בבזל) ויצאנו לשייט המהנה כשבסופו התלבטנו אם לקחת גם את השייט למרפסת שנמצאת ממול (מי שרוצה להגיע אליה בלי שייט צריך להגיע מהצד של ארמון לאופן Schloss Laufen ) והחלטנו לוותר.את חווית השייט שלנו תעדתי כאן

 

מכיוון שלא היה טעם להמשיך לעיירות שליד מפלי הריין – שפהאוזן ושטיין אם ריין כי הרוב סגור בימי ראשון חזרנו לארוע אליו לא הגענו אתמול בגלל הפקקים שבכניסה לפרייבורג. בעיירה ברנאו נערך בסוף השבוע יריד ביער.פרטים עליו ועל שווקים אחרים באתר הזה http://www.naturpark-suedschwarzwald.de/essen-trinken/naturpark-maerkte .הגענו לברנאו בשעת צהריים וברחבה המרכזית של הכפר נאספו כמה עשרות אנשים.ירדנו מהויטו והנה הפתעה – אפילו לא ישראלי אחד באזור מלבדינו.

להקה מקומית ניגנה בקרן אלפים

 בחוץ נפרשו שולחנות שולחנות עם שלל תוצרת מקומית שכללה ריבות,דבש, שנאפס וליקרים מכל הסוגים והמינים ,עבודות מלאכת יד שונות , עבודות גילוף בעץ פסטות תוצרת בית ,נקניקים גבינות וכמובן איך לא – אוהל מרכזי  בו מגישים בירות בכוסות גדולות וצלחות גדושות במאכלים מקומיים.

בביתן שלמטה התקבצו מספר בעלי מקצוע מקומיים כמו מנפח זכוכית , מגלפים בעץ וחרש ברזל והציגו את דרך עבודתם ויצירותיהם.מחוץ לביתן היתה הדגמה של חיטוב עצים וניסור.הסתובבנו שם שעה קלה והחלטנו לאכול צהריים בגרפנהאוזן. כבר הרבה נאמר על מסעדת הפורלים וכל סופרלטיב שניתן לה – נכון.האוכל טעים , לא יקר , התפריטים בעברית , לילדים יש שפע תעסוקה בחצר בקיצור שווה שווה http://www.tannenmuehle.de / .  

   כשהשעה היתה 16:30 סיימנו לאכול והילדים שאלו אם יש סיכוי שנספיק למגלשות ההרים בטודנאו "להוריד" את האוכל. נכנסנו לויטו , הנהג הפעיל מבערים ולמרות שבדרך השעון הראה 17:00 והגענו 10 דקות אחרי לחניה המגלשות עוד פעלו וזכינו למנת אנדרנלין נוספת מהן. הסבתות נורא רצו קפה אז נסענו משם לסנט בליסיאן וישבנו במדרחוב היפה בבית קפה/גלידריה eiscafe  הגלידות שם מדהימות ואחר כך הסתובבנו במדרחוב המקסים וברחבת הכנסיה הענקית, לא נכנסנו אליה כי היה סגור ומשם חזרנו הביתה

22.8 יום שני . כמה ישראלים יש בפארק אירופה או חדל קשקשת ברשת.

   קמנו ממש מוקדם. ב 8 ,אולי טיפה אחרי .אכלנו במהירות,משהו כמו 45 דקות ויצאנו לקראת 9:30 . שיא השיאים של הטיול.אבל בשביל להגיע מוקדם לפארק אירופה צריך לצאת מוקדם.כשהגענו קצת לפני 11:00 לא היו פקקים בכניסה לפארק והופנינו לחניון לא ממש רחוק. צעדנו 10 דקות עד לכניסה. שילמנו וקיבלנו גם אסימון לחניה , חשוב לזכור איפה שומרים אותו אחרת תיצרו פקק ביציאה.....

   בהמלצה של כולם עלינו על הרכבת של הפארק עד לתחנת ספרד.כשירדנו ממנה התחיל מופע בזירה של ספרד אז שלחנו את הסבתות למופע ואנחנו הלכנו עם הילדים למתקנים אחרים.ככה שלחנו את הסבתות לכל ההופעות האפשריות בפארק והן היו מאוד מרוצות וגם אנחנו  חוץ מפעם אחת שהן נעלמו לנו בזמן שעשינו את האבובים בפיורד והן נכנסו להופעה של שירי הביטלס שהיתה מקסימה לטענתם. חום לא נורמלי היה באותו יום של אוגוסט בפארק אירופה אבל למרות החששות התור במתקנים היה נסבל.במתקנים שרק הגדולים עלו – רכבות ההרים המפחידות האלו לא היה תור בכלל לטענתם.במהלך היום התפצלנו מספר פעמים והתקשורת ביננו היתה בפלאפונים ובמכשירי הקשר. על זה רצית לספר לכם.כולם גילו את ההמצאה של מכשירי הקשר ובמהלך היום צעקתי מספר פעמים "חדל קשקשת ברשת" כי בלתי אפשרי היה לדבר עם הצד השני מרוב תעבורה ושטויות שישראלים אחרים דיברו בקשר.אכלנו צהריים במסעדת Lake-Restaurant האוכל שם סביר ולא יקר יחסית והעיצוב שלה מקסים. האטרקציה במסעדה בה האוכל נופל מלמעלה בסללום נראתה לי מיותרת ויותר גימיק מאוכל.

http://confertainment.europapark.de/lang-en/c434/default.html?gid=87 

 יצאנו מהפארק סחוטים תרתי משמע לקראת השעה 19:30 ולמרות ששעת הסגירה הרשמית היא 19:00 המתקנים עוד פעלו גם לקראת 20:00 כי התעכבנו לצילומים ומעט מזכרות ביציאה.לסיכום היה יום נהדר וכולם נהנו מאוד אבל בגלל החום התנהלנו באיטיות וגם חיכינו כחצי שעה מחוץ לאולם    של מופע ההחלקה על הקרח(מומלץ , לא להפסיד) בקיצור, עוד יום אחד לא היה מזיק לנו בכלל (כמובן שלארנק כן).יצאנו עם טעם של עוד.....

נסענו ישירות לדירה בלי להתעכב כי בלילה הייתי צריך להחזיר את אמא שלי לשדה התעופה של באזל אז קמנו ב 2:30 ונסענו נסיעה של שעה לשדה התעופה ושעה בחזרה.סך הכל לא נורא לנסוע את הדרך בלילה במיוחד אם כבר התנסיתם קודם בכבישים המדוברים ולכן מי שאמור לחזור עם שחר בטיסה לארץ, לא ממש חובה לישון ליד השדה.אפשרי להגיע אליו גם מנסיעה מתוך היער.

   

23.8 דרך שעוני הקוקיה עם ריח של סוף

 

    קמנו מאוחר ויצאנו לקראת הצהריים לכיוון טריברג.נסענו בכביש 500 היפה ולא עצרנו בדרך בשום מקום עד לטריברג.מצאנו חניה בתשלום באחד הרחובות  ממש לא רחוק מהכניסה התחתונה למפלים ולאף אחד כבר לא היה חשק לצעוד למעלה. שוטטנו בין החנויות ובמיוחד בחנות 1000 השעונים שם קנינו קצת מזכרות ומשם נסענו לפארק השעונים הממוקם ממש ביציאה מטריברג לכיוון גוטאך בכביש 33. http://www.uhren-park.de/

הסתובבנו שם כחצי שעה , התרשמנו מהשעון הענק  מהמטוטלת והמנגנון העצומים ומהקוקיה הגדולה שלו ונסענו שוב בחזרה כשאני מדלג על המלצה למסעדה בטריברג והמלצה של צביקה למסעדה בכביש 500 קרוב לטיטיזי . נסענו לטיטיזי בלי לעצור.  אכלנו במסעדה הנמצאת ממש בקצה המדרחוב – ליד החניון שעל הגבעה http://www.pferdestall-titisee.de/ ישבנו בטרסה כשלידינו נגן  ושר זמר .האוכל של הילדים היה סביר ושלנו מגעיל ברמות , מנה אחת החזרנו ולא חוייבנו עליה ,גם ככה האוכל שם לא היה ממש זול. ירדנו לאגם ושכרנו  סירה חשמלית לי ולילדים שעלתה לנו 15 יורו לשעה – כולם נהגו בה ומאוד נהנו כשאשתי וחמותי עולות על ההפלגה של הסירה הגדולה שהיא חינם עם הכרטיס האדום.

חזרנו לויטו ונסענו הביתה מרוצים .

24.8 יום של חזרה להנאות או סיבוב אחרון ביער שאהבנו

    החלטנו היום לנסוע לדברים שאהבנו ביער ולכן התחלנו בשטיין וואסן פארק (פעם שניה), משם נסענו לגראפנהאוזן דרך מגלשות ההרים בטודנאו (פעם שלישית) הפעם התעכבנו יותר במסעדה והילדים שיחקו בחוץ בכל המתקנים ,צפינו בהעמסה של הפורלים מהברכות למסעדה וקנינו קצת מזכרות בחנות המזכרות שבמתחם .לאחר מכן נסענו לצד השני של גראפנהאוזן למסלול הגילופים המקסים ומשם חזרנו לדירה הורדנו את סבתא שתתחיל להתארגן על האריזות ואנחנו נסענו להפרד בפעם השלישית והסופית מפארק המים בטיטיזי.דרך נהדרת לסגור את היום. מחר עוזבים ונוסעים למינכן.

 

25.8 ארוכה הדרך הביתה אבל עמוסה היא בנעליים

 

 יצאנו מהדירות של משפלת וולדפוגל בלנדזקירך אחרי שנפרדנו יפה מכולם ואחרי ששכחנו להחזיר למרטינה את הכרטיסים האדומים (שנשלחו אליה מהארץ בדואר והגיעו כעבור שבועיים) ונסענו לכיוון מינכן כשהיעד היחידי בדרך – מצינגן. העיירה הנמצאת דרומית לשטוטגרט מרכזת במתחם הקניות הגדול חנויות אאוטלט של מיטב הייצרנים ואותנו סיפקה במיוחד חנות נייקי הענקית שבה העמסנו נעליים במחירים טובים של כ 30 יורו לזוג וכל ילד זכה בזוג או שניים חדשים, התאכזבנו מהמבחר באדידס וכל שאר החנויות לא ממש עיניינו אותנו. http://www.outletcity-metzingen.com/en/8

ממצינגן נסענו ישירות לשדה התעופה במינכן , החזרנו את הרכב והתאספנו עם כל עמך ישראל בטרמינל F   המרוחק לטיסה חזרה לארץ .

הנהג שחיכה לנו בשדה התעופה כבר לא נזקק לשום אישור ונסע ישירות הביתה דרך כביש 6.

היה טיול מצויין , כולנו חזרנו עמוסי חוויות כשבראש רצים כבר התכנונים לטיול הבא.....

 

את כל סיפור הטיול ותמונות נוספות תוכלו לראות גם בפורום טיולי המשפחות באתר למטייל בקישור הזה
forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1153025/start-0/